צולל · ספר שירה מאת גדעון אלמוג

על הספר

ספר שנכנסים
אליו יחפים

צולל אינו עוד ספר שירה. הוא נולד מתוך דרך חיים, מתוך מפגש עם מקומות רחוקים וקרובים, עם ילדות, בית, ים וזיכרונות. קול של אדם שמוכן להיכנס למים הקרים של הזיכרון בלי חגורת הצלה, לא כדי להישאר בעבר, אלא כדי למצוא בתוכו משהו חי.

כתיבה ישירה וחשופה, שאינה מבקשת לייפות את החיים ואינה מפחדת לגעת בקצוות שלהם. בין זיכרון לתשוקה, בין כאב למילה, בין שתיקה לנשימה. צולל אינו מבקש לתת תשובות, אלא להזמין אתכם למסע פנימה, אל המקומות שבהם השבר והיופי יכולים להתקיים יחד.

צולל

מתוך הספר

שלוש נשימות מהעומק

"

בתוך הבית שהוא תנועה

יש לי בית. לא קירות, לא גג.
ביתי הוא הלב שלי, פועם, חי, נודד.

הבית אינו עוגן, אלא מפרש.
הוא לא נאחז, הוא עף.

"

תנועה רכה

יש בי חירות שאינה צועקת,
אינה שוברת סורגים או דלתות.

היא נושמת בין פעימה לפעימה,
מתרחבת כשאני מפסיק להילחם.

הכוכב האחר

ושם, עמוק, במקום שבו הזמן נשכח,
אני פוגש את המקום הצלול שבי.
זה שמבין. שמרגיש.
שזוכר מהי חירות אמיתית, מהי אהבה.

גדעון אלמוגמשורר · איש ים · עתלית

אודות המשורר

"הים לימד אותי שהעומק אינו נמצא רק במים, אלא גם באדם המעז לצלול אל תוך עצמו."

אב לשלושה וסב לנכדה. גדלתי בין יבשות, נופים ושפות, ילדותי עברה באפריקה, באיראן ובאירופה, בין תחושת בית לבין געגוע למקום שאולי עדיין לא נבנה.

עבר ביטחוני, שנים של עבודה ברחבי העולם, יזמות בעולם ההייטק, וחיים שהתנהלו תקופה ארוכה קרוב מספיק אל קצה החיים כדי ללמוד להקשיב להם אחרת. בים אני מוצא את אחת השפות העתיקות ביותר שאני מכיר, ומשם נאספו הרגעים שהפכו למילים.